Daf 66b
מַתְנִי' וְכוּלָּן אֵין מְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה וּמוֹעֲלִים בָּהֶן חוּץ מֵחַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת
Rachi (non traduit)
חוץ מחטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת. דכשירה היא ויש לה שעת היתר לכהנים ושוב אין בה מעילה אפילו לזר:
ומועלין בהן. ואף בחטאת הואיל ונפסלו ואין בהן שעת היתר לכהנים לא יצאו מידי מעילה שבהן:
ואין מטמאין בבית הבליעה. כדין נבלת עוף טהור:
מתני' וכולן. אע''פ שנפסלו מליקתן מטהרתן מידי נבלה:
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְשֵׁם עוֹלָה שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְעִילָה תֹּאמַר בְּעוֹלָה שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְשֵׁם חַטָּאת שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה
Rachi (non traduit)
לדבר שיש בו מעילה. לשם עולה:
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמָה אִם חַטָּאת שֶׁאֵין מוֹעֲלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ כְּשֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ מוֹעֲלִים בָּהּ עוֹלָה שֶׁמּוֹעֲלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ כְּשֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּמְעֲלוּ בָּהּ
Rachi (non traduit)
שינה את שמה. ופסלה ולא באה לכלל היתר מועלין בה דהא רבי יהושע גופיה לא פליג עליה:
ומה חטאת העוף שאין מועלין לשמה. שהרי נאכלת לכהנים:
עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מוֹעֲלִים בָּהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵין מוֹעֲלִים בָּהּ
Rachi (non traduit)
רבי יהושע אומר אין מועלין. דכיון דשינה שמה ומעשיה ומקומה לשם חטאת נעשית חטאת כדמפרש בגמרא:
רבי אליעזר אומר מועלין בה. דהא עולה היא ומי הוציאה ממעילתה שעת היתר לכהנים אין לה:
אִין רֵישָׁא וְסֵיפָא בִּמְלִיקָה וּמְצִיעֲתָא בְּמִיצּוּי
וְאֶלָּא בִּמְלִיקָה רֵישָׁא וְסֵיפָא בִּמְלִיקָה וּמְצִיעֲתָא בְּמִיצּוּי
Rachi (non traduit)
מציעתא במיצוי. דתיתוקמא כרבי יהושע משום דר''א שמותי הוא:
רישא במליקה. משום דבעית לאוקומה דלא כר''א ברבי שמעון כדאיתוקמא סתם באידך פירקין והך סיפא פלוגתא דרבי יהושע ע''כ במליקה:
אִילֵּימָא בְּמִיצּוּי אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה בְּמִיצּוּי מִי אָמַר
אֵימָא סֵיפָא עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מוֹעֲלִין בָּהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ דְּשַׁנִּי בְּמַאי
Rachi (non traduit)
אימר דא''ר יהושע דשני במליקה. וטעמא כדפרישית:
וְאֶלָּא בְּמִיצּוּי
Rachi (non traduit)
אלא במיצוי. ובהא לא פליג ר' יהושע דטעמא כדרב אדא דאמר אומר היה רבי יהושע עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת נמשכת משם עולה ונעשית חטאת העוף והאי טעמא ליכא למימר אלא כדשני במליקה כדמפרש לה רב אשי לקמן משום דעולה צריכה שני סימנין וחטאת כשירה בסימן אחד מליקת עולת העוף למטה ליתא זה שמולקה למטה ולשם חטאת בסימן ראשון השלים בה כל מעשה החטאת לפיכך יצאתה בה משם עולה ונעשית חטאת והויא חטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת שאין בה מעילה אבל היכא דבמליקה לא שני ומולקה למעלה וכמעשה עולה תו לא נמשכת בשינוי דמיצוי שלא מיצה אלא היזה כדין חטאת למטה למיהוי חטאת העוף:
Tossefoth (non traduit)
ואלא במיצוי. משמע דכל הך בבא דעולה מיירי במיצוי ותימה כמעשה חטאת היכי מיתוקמא דשני במיצוי דאי עשה הזאה ואח''כ מיצוי אמאי מיפסלא עולה בכך כיון שעושה אח''כ מיצוי מדם הנפש ואי משום דדרשינן בסוף פירקין דלעיל (זבחים דף סה.) דמו כל דמו וכיון דעבד ליה הזאה ליכא כל דמו במיצוי לא מסתבר שאם נשפך מעט מהדם שתפסל בכך וה''נ מ''ש וכי תימא דלא מוקי במיצוי אלא ההיא דכולן מועלין בהן דקאי אפי' עשאה לעולת העוף למטה כמעשה חטאת לשם חטאת אבל הך רישא מיירי דשני במליקה א''כ בלאו הנך דיוקי דקדייק ואזיל הוה מצי לאקשויי רישא וסיפא במליקה ומציעתא במיצוי דבבא דחטאת העוף אוקימנא רישא דשני במליקה וסיפא בהזאה והך בבא דעולה מיתוקמא דשני במליקה כדפרישית ונראה לפרש דלעולם מיירי הך בבא דעולה דשני במיצוי וגרעא [מנשפך מעט] משום דמיד כשהזה והגיע דם למזבח נתכפרו בעלים מדשמואל דלעיל פ''ב (זבחים דף כו:) והרי נתכפרו בפסול ולא מהני מה שמתמצה אח''כ כיון דכבר נתכפרו ומיהו תימה הוא לומר דנתכפרו כשעשה עבודה שלא כדינה דלא דמי לנתנו על הכבש ועל היסוד שהעבודה כמצותה אלא ששינה מקומו ונראה כפי' הקונט' דכמעשה חטאת היינו שלא עשה מיצוי אלא הזאה למ''ד מיצוי [בחטאת] לא מעכב ופסולה משום דלא עשה מיצוי בעולה זו דליכא לפרושי דשני במיצוי שעשה המיצוי למטה דהא קאי ארישא ועוד דהיינו סיפא (עשאה למטה) דקתני עשאה למטה כמעשה כולן וה''פ [הקונטרס] לעיל גבי חטאת כמעשה עולה ומפרש דשני בהזאה היינו שלא הזה אלא מיצה גרידא ומיהו עדיין מה לו להש''ס לדקדק על בבא זו אלא במיצוי דמשמע שאין יכול להקשות בענין אחר רישא וסיפא במליקה ומציעתא במיצוי בלאו הכי יכול להקשות דבבא דחטאת אוקימנא רישא במליקה וסיפא בהזאה ופלוגתא דר''א ור' יהושע במליקה ונראה שאין הש''ס מתמיה על סיפא דבבא דחטאת במאי דמיירי דשני בהזאה כיון דלא משכחת בה פסול בשינוי דמליקה דמליקה בכל מקום במזבח כשירה וא''ת אי לא שני אלא במיצוי אמאי מועלין בהן למאן דאמר היתר שחיטה שנינו בריש מסכת מעילה (דף ה.) וזה היה לו היתר שחיטה ויצאה מידי מעילה וכן חטאת שעשאה למעלה כמעשה כולן ואפילו כמעשה חטאת לשם חטאת וקתני סיפא דמועלין בה אמאי הרי היה לה שעת הכושר והיתר מליקה:
אִילֵּימָא דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא כּוּלָּן אֵין מְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן נֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאִי כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָאָמַר אֵין מוֹעֲלִין
Rachi (non traduit)
נימא דלא כרבי יהושע. דאיהו אמר אין מועלין בהן במתניתין:
מדקתני סיפא. כלומר הא דקתני סיפא כולן מועלין בהן וקאי נמי אעשה כמעשה חטאת לשם חטאת:
דשני במליקה. שלא הבדיל:
Tossefoth (non traduit)
דשני במליקה נימא דלא כרבי יהושע דאמר אין מועלין. תימה לי טעמא דרבי יהושע משום שעשאה למטה ובסימן ראשון נפסלה מעולת העוף וגם הזה למטה כחטאת העוף לכך נמשכה להיות כחטאת כך מפרש רב אשי טעמא לקמן אבל הכא מלק סימן אחד כחטאת למעלה אין זה פסול עולה בסימן ראשון וגם לא הזה (הכא) דהשתא לא נמשכה להיות כחטאת כיון שלא הזה וגם לא נפסל בסימן ראשון ממעשה עולת העוף. ברו''ך:

עוֹלַת הָעוֹף כּוּ' דְּשַׁנִּי בְּמַאי
Rachi (non traduit)
דשני במאי. הני מעשה חטאת דקתני במאי שני:
Tossefoth (non traduit)
חטאת העוף כמעשה עולה פסולה דשני במליקה. פי' מלק ב' סימנין והבדיל וכי קאמר שני בהזאה היינו שלא הזה אלא מיצה והכל עשה למטה כדין חטאת ולא מצי לפרושי שני במליקה שעשאה למעלה דהא מליקה בכל מקום כשירה ובשני בהזאה ליכא לפרושי שהזאה למעלה משום דקאי על רישא דקתני עשאה למטה וכן בבא דעולת העוף כמעשה חטאת דקאמר דשני במליקה היינו שלא מלק רק סימן אחד וכי קאמר שני במצוי היינו שלא מיצה אלא הזה תחת המיצוי והכל למעלה ולא מצי לפרושה דשני במליקה ובתר הכי דשני במיצוי וכגון שעשאה למטה כדין חטאת דהא קאי על רישא דקתני עשאה למעלה ובענין זה אתיא כולה בפשיטות:
מִידֵּי אִירְיָא הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא
Rachi (non traduit)
הא כדאיתא והא כדאיתא. כל חדא וחדא במה דהוי שינוי לגביה מיירי רישא דמיירי בשינוי מעשיה איכא למימר דבמליקה נמי איירי סיפא דמעשה דמליקה לא הוי שינוי תיתוקם בהזאה:
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא עֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה כְּמַעֲשֵׂה כּוּלָּן פְּסוּלָה וַאֲפִילּוּ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת דְּשַׁנִּי בְּמַאי אִילֵימָא דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה הָאָמַר מָר מְלִיקָה בְּכָל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ כְּשֵׁירָה אֶלָּא לָאו דְּשַׁנִּי בְּהַזָּאָה וּמִדְּסֵיפָא בְּהַזָּאָה רֵישָׁא נָמֵי בְּהַזָּאָה
Rachi (non traduit)
ה''נ מסתברא. דכל שינוי דמתני' בהזאה הוא:
דשני במאי. איזהו עבודה למעלה עשה:
האמר מר. גבי חטאת העוף בפירקין דלעיל (זבחים דף סג:) מליקה בכל מקום כו' ומדסיפא דאיירי בשינוי למעלה בהזאה איירי רישא נמי דאיירי בשינוי מעשיה בהזאה מיירי:
לָא דְּשַׁנִּי בְּהַזָּאָה
Rachi (non traduit)
דשני בהזאה. שלא הזה אלא מיצה שהמיצוי היא עבודת העולה:
לא. כלומר הך אפי' כר''א:
וְלָא אוֹקֵימְנָא דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן
Rachi (non traduit)
ומהדר הש''ס מאי קשיא לך בהאי ודאי פליגי רבנן עליה ולאו מי אוקמה סתמא דפירקין דלעיל דלא כר''א דקתני הבדיל בחטאת פסול:
גְּמָ' דְּשַׁנִּי בְּמַאי אִילֵימָא דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה נֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּבְדִּילִין בְּחַטַּאת הָעוֹף
Rachi (non traduit)
נימא. הא דקתני פסולה דלא כר''א:
אי נימא דשני במליקה. שהבדיל:
גמ' דשני במאי. אכמעשה עולה לשם חטאת קאי ומיבעי ליה איזה דבר בחטאת עשה כמעשה עולה:
Tossefoth (non traduit)
נימא דלא כר''א בר''ש. לעיל (זבחים דף סה:
ד''ה ורבי) פירשתי:
GEMARA. Wherein does he deviate? (1) If we say that he deviates in melikah? (2) Shall we then say that it does not agree with R. Eleazar son of R. Simeon, who said: I have heard that one severs a bird sin-offering? — But have we not explained that it does not agree with R. Eleazar son of R. Simeon? (3) — No: (4) [it means] that he deviates in the sprinkling. (5) That too is logical, since the sequel teaches, IF HE OFFERS IT ABOVE, EVEN WITH THE RITES OF ANY OF THESE, IT IS UNFIT, [which means] even with the rites of a sinoffering [and] in the name of a sin-offering. Now, wherein does he deviate? (6) If you say that he deviates in melikah, surely a master said: If he performed its melikah on any part of the altar, it is fit? Hence it must surely mean that he deviates in sprinkling, and since the second clause means in sprinkling, the first clause too means in sprinkling! — Why interpret it thus? Each is governed by its own circumstances. (7) IF A BURNT-OFFERING OF A BIRD, etc. Wherein does he deviate? (8) If we say, that he deviates in melikah, (9) then when he [the Tanna] teaches in the sequel: (10) ‘All of these do not defile in the gullet, (11) and involve trespass’; (12) shall we say that this does not agree with R. Joshua; for if it agreed with R. Joshua, surely he ruled [that] they do not involve trespass? (13) — Rather, [he deviated] in draining [the blood]. (14) Then consider the subsequent clause: If one offered a burnt-offering of a bird below [the red line] with the rites of a sin-offering [and] in the name of a sinoffering. R. Eliezer maintains: It involves trespass; R. Joshua said: It does not involve trespass. Now, wherein did he deviate? If we say, in draining; granted that R. Joshua ruled [thus] where he deviated in melikah, did he rule [thus] in reference to draining? (5) , Hence it must mean, in melikah: then the first and the last clauses refer to melikah, while the middle clause refers to draining? — Yes: the first and the last clauses refer to melikah, while the middle clause refers to draining. MISHNAH. AND ALL OF THESE (15) DO NOT DEFILE IN THE GULLET (16) AND INVOLVE TRESPASS, (17) EXCEPT THE SIN-OFFERING OF A BIRD WHICH WAS OFFERED BELOW [THE RED LINE] WITH THE RITES OF A SINOFFERING [AND] IN THE NAME OF A SINOFFERING. (18) IF ONE OFFERED THE BURNTOFFERING OF A BIRD BELOW WITH THE RITES OF A SIN-OFFERING [AND] IN THE NAME OF A SIN-OFFERING, R. ELIEZER MAINTAINED: IT INVOLVES TRESPASS; (19) R. JOSHUA RULED: IT DOES NOT INVOLVE TRESPASS. (20) SAID R. ELIEZER: IF A SINOFFERING INVOLVES TRESPASS WHEN [THE PRIEST], DEVIATED IN ITS NAME, (21) THOUGH IT DOES NOT INVOLVE TRESPASS WHEN [IT IS OFFERED] IN ITS OWN NAME, IS IT NOT LOGICAL THAT A BURNTOFFERING INVOLVES TRESPASS IF HE DEVIATED IN ITS NAME, SEEING THAT IT INVOLVES TRESPASS [WHEN HE OFFERED IT] IN ITS OWN NAME? (22) NO, ANSWERED R. JOSHUA: WHEN YOU SPEAK OF A SIN-OFFERING WHOSE NAME HE ALTERED TO THAT OF A BURNTOFFERING, [IT INVOLVES TRESPASS] BECAUSE HE CHANGED ITS NAME TO SOMETHING THAT INVOLVES TRESPASS; WILL YOU SAY [THE SAME] OF A BURNTOFFERING WHOSE NAME HE CHANGED TO THAT OF A SIN-OFFERING, SEEING THAT HE CHANGED ITS NAME TO SOMETHING WHICH DOES NOT INVOLVE TRESPASS? (23)

(1). When he offers a sin-offering with the rites of a burnt-offering.
(2). Nipping both organs, and thus severing it.
(3). Supra 65b. The same obviously applies here: What then is your difficulty?
(4). This Mishnah can be explained as agreeing even with him.
(5). Instead of first sprinkling some of the blood (v. Lev. V, 9), he drains out the whole of it, thus treating it like a burnt-offering (I, 15).
(6). Which rite does he perform above?
(7). The sequel, it is true, can only refer to a deviation in sprinkling, yet the first clause can still refer to a deviation in melikah.
(8). When he performs the rites of a sin-offering.
(9). He does not sever it.
(10). The next Mishnah, which is the sequel to this.
(11). V. p. 176. n. 10.
(12). V. p. 257. n. 1 and note on next Mishnah.
(13). If the melikah is not done properly.
(14). There R. Joshua agrees. For R. Joshua's reason, as stated infra, will not apply. (11) He did not, as already stated.
(15). Enumerated in the preceding Mishnah.
(16). V. p. 257. no. 1. Though they are unfit, the melikah frees them from the uncleanness of nebelah.
(17). v. p. 176, n. 10. If their rites were properly performed, they would no longer involve trespass, since they would be permitted to the priests, which is secular benefit. Since, however, they became unfit, and so were not permitted at any time, they retain the trespass, involving status which they possessed before they were offered. This applies even to a sin-offering, save for the exception which follows.
(18). Since that is fit, and there is a time when it is permitted to the priests; hence even a Zar is not liable to trespass.
(19). For it is a burnt-offering, and at no time was it permitted to the priests.
(20). For it has become a sin-offering through all these deviations, and is permitted.
(21). For it is then unfit and not permitted to the priests.
(22). Since a burnt-offering must be altogether burnt, and is not permitted at any time.
(23). Surely not.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source